עמר נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח'

החלטה

1.עניינה של התובענה שלפנינו, דרישה לפיצוי כספי בטענה כי המשיבים פרסמו לשון הרע אודות התובע בכתבות שונות.

2.לפניי בקשת התובע לביטול פסק הדין שניתן ביום 10.5.2013 מחמת הפרת צווים של בית המשפט על ידי התובע ואי הפקדת ערובה (להלן- פסק הדין).

3.ביום 17.10.2012 חויב התובע בהפקדת ערובה בסכום של 80,000 ₪ להבטחת הוצאותיהם של הנתבעים, ובאותו היום ניתנה החלטה נוספת אשר הורתה לתובע להשיב לשאלון ולבקשת הנתבעים לגילוי המסמכים המתוקנים.

התובע לא עשה כן, ובכך הפר את הוראות בית המשפט.

נוכח מחדליו של התובע ניתן, לבקשת הנתבעים 1 – 6 , פסק הדין אשר התובע מבקש כאן את ביטולו.

4.לטענת התובע, בקשת הנתבעים 6-1 לדחיית התובענה כלל לא הומצאה לו , ובשל כך לא יכול היה להגיב לנטען בבקשה ובכך למנוע את פסק הדין.

בנוגע לאי הפקדת הערובה טוען התובע כי באת כוחו, עו"ד מירי לוי, יצאה לחופשת לידה במהלך חודש פברואר 2013 ומחליפתה עזבה את משרד ב"כ התובע באפריל 2013 ומאז התיק נותר ללא טיפול ומעקב. לפיכך, הערובה לא הופקדה כתוצאה מטעות משרדית גרידא , ולא מזלזול בהחלטות בית המשפט.

אשר לטענה בדבר אי גילו המסמכים ומתן התשובות לשאלון טוען התובע , כי הואיל והבקשה התייחסה לדרישה המתוקנת מצד הנתבעים - הרי שלא ניתן לבסס בקשה זו על טענה של הפרת צו שיפוטי.

5.התובע הוסיף כי מחיקת התביעה בשלב כה מתקדם של ההליך - תגרום לו לעוול ולנזק כבד.

6.לטענת הנתבעים 6-1, יש לדחות את בקשת התובע מחמת אי צירוף תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה.

לגופו של עניין טוענים הנתבעים 6-1, כי חילופי המייצגים אינם מצדיקים מחדלים דיוניים .

לטענתם, התובע לא הצביע על פגם בפסק הדין ולא הראה עילה מספקת אחרת לביטולו.

עוד טוענים הנתבעים 6-1 , כי הגם שהבקשה מטעמם למחיקת התביעה הומצאה כדין למשרד ב"כ התובע - בית המשפט ממילא לא נזקק לתגובת התובע שכן אין מחלוקת כי הערובה שהוטלה על התובע לא הופקדה.

בנסיבות אלו טוענים הנתבעים 6-1 לזלזול מצד התובע בבית המשפט ובהחלטותיו , ועומדים על דחיית הבקשה והותרת פסק הדין על כנו.

7.לתשובתו של התובע לתגובת הנתבעים צורף תצהיר מטעם ב"כ התובע, עו"ד פיליפ קוסקס, לאימות הטענות העובדתיות שהובילו לאי הפקדת הערובה במועד.

8.בבוא בית המשפט לשקול בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עומדים לפניו שני שיקולים:

האחד, סיבת מחדליו של המבקש והשני, מה הם סיכויי המבקש, והאם טענותיו לגופו של עניין יש בהן כדי לשנות את פסק הדין שניתן בהיעדר, אם יינתן לו יומו בבית המשפט.

ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר וכבדת משקל, קטן המשקל הנדרש ביחס לתשובה לשאלה האחרת, על מנת להביא לביטול פסק הדין.

כך, במקרים בהם הסיבה למחדל הנטען מקורה בזלזול ניכר או ברשלנותו של המבקש , יתכן כי תידחה הבקשה אף מבלי ליתן משקל רב לשיקול השני.